עמותת צליאק בישראל
Menu

שאלות ותשובות



מהי כמות הגלוטן המותרת?

היום ידוע וברור לכל אנשי המקצוע כי חולי צליאק יכולים לצרוך כמות מזערית של גלוטן, שנמדדת ב-20 חלקיקים ממיליון. כמות זו אינה נצפית בעין רגילה וניתנת לבדיקה במעבדה.
חשוב לציין, שגם במדינות המחמירות ביותר, מוצר שמכיל עד 20ppm גלוטן נחשב כמוצר שאינו מכיל גלוטן ועל כן מותר לחולי צליאק.
בשנת 2011 שונו התקנות לסימון גלוטן במזון, כך שמוצר שמכיל עד 20ppm גלוטן, נחשב כמוצר ללא גלוטן.


האם מותר לקנות מוצרים עליהם כתוב "חשש לעקבות גלוטן"?

מוצר שלא כתוב עליו מהי כמות הגלוטן המכסימלית שהוא מכיל, אלא כתוב "עלול להכיל כמויות מזעריות של גלוטן" או: "חשש לעקבות גלוטן" - אסור, מאחר שאף אחד לא יודע מהי כמות הגלוטן שבמוצר, והאם הינה מתחת או מעל לרף ה- 20ppm.


האם מספיק לקרוא את רשימת הרכיבים והאלרגנים שעל מוצר כדי לדעת אם הוא מותר?

לא כל מוצר שלא כתוב עליו "מכיל גלוטן", אכן נקי מגלוטן. יש לשים לב לכך, שגם מוצר שאינו מכיל ברכיביו גלוטן, עלול להכיל גלוטן מזיהום משני (ייצור על קו מוצר משותף/קרוב לגלוטן).
התקנות לסימון גלוטן במזון מגדירות את החובה של היצרן לסמן "מכיל גלוטן", כאשר מוצר מכיל גלוטן, אך אינן קובעות בצורה ברורה אם חובה זו קיימת רק כאשר יש רכיב שמכיל גלוטן, או גם כאשר יש חשש לנוכחות גלוטן בסביבת הייצור.
לכן, אם ברשימת הרכיבים לא כתוב "מכיל גלוטן", אין פירוש הדבר שהמוצר לא מכיל גלוטן. הכלל שאנו ממליצים ומשננים הוא שאם יש ספק, לא לאכול עד שמבררים ישירות עם היצרן.
אם יש ספק, תתרחק!  


האם מותר לאכול קצת גלוטן מידי פעם?

התשובה היא חד משמעית: לא! אנחנו יודעים ממספיק עבודות שנעשו גם בשנות ה-60 וה-70, שכשהגוף נחשף לגלוטן כלשהו, מיד נוצרת תגובה של המערכת החיסונית ורואים נזק מיידי ברקמה. צריך להבין, שגם כשצורכים מזון ללא גלוטן, יש חשיפה קטנה לגלוטן, כתוצאה מזיהום צולב. מה מידת הנזק המיידי - אף פעם אי אפשר לבדוק. גם אם בדיקות הדם לנוגדנים תקינות, הנזק לרקמת המעי מתחיל לפני שה-tTg עולה וכמובן שאי אפשר לעקוב כל פעם על ידי ביופסיות. דווקא כשנבדקו מבוגרים, שנוהגים ללכת למסעדות ואינם מקפידים בתזונתם, הסתבר שבאותם מבוגרים שתוצאות בדיקות הנוגדנים שלהם היו תקינות - כמחציתם היו עם רקמת מעי דלקתית. מה זה אומר: גם אם אתה לא מרגיש ולא רואה - הגוף יודע ומגיב!

מרגע שאובחנה מחלת צליאק חייבת להיות הקפדה מירבית מוחלטת על תזונה ללא גלוטן !

כל חשיפה לגלוטן אצל חולי צליאק מעוררת דלקת במעי, גם בהעדר תסמינים. מכאן המלצתנו להימנע באופן מוחלט מגלוטן.


אם אוכלים בטעות גלוטן, איך אפשר לבדוק אם לא נגרם נזק. איזה נוגדנים צריך לבדוק?

כמעט כל אחד חוטא בשוגג. התשובה הקלאסית היא, שמה שחשוב הוא להיות מודעים לטעות, כדי שהיא לא תחזור שוב ושוב. הצד השני של זה הוא, שכשזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, כל פעם שצורכים גלוטן היא כמו עוד מכה של פטיש על המעי, והנזק הוא נזק מצטבר.
לכן, אין צורך בבדיקת נוגדנים על נטילה חד פעמית של גלוטן. קרוב לוודאי שלא קרה נזק משמעותי מאירוע חד-פעמי ואפשר להמשיך בחיים. אם תקפידי על התזונה, הנזק יסתדר מעצמו.


איך אפשר לדעת אלו מוצרים מותר לאכול ואלו אסור ?

עמותת צליאק הוציאה מדריך מוצרי מזון, המפרט אלו מוצרים מכילים גלוטן ואלו אינם מכילים גלוטן. המדריך מבוסס על אישורים בכתב שנתקבלו מחברות המזון השונות, ומסודר לפי קבוצות מזון.

האם כל המוצרים כלולים במדריך ?

העמותה פנתה אל רוב יצרני ויבואני המזון בארץ, אבל לא כולם השיבו לפניית העמותה. אם מוצר מסויים אינו כלול במדריך, יתכן שהיצרן / היבואן לא השיב לפניית העמותה. אם מוצר מסויים אינו כלול במדריך, אפשר לברר באופן עצמאי. מומלץ לדבר עם טכנולוג מזון או עם מנהל אבטחת איכות. נומלץ לבקש אישור בכתב, כי לפי הנסיון שלנו, ההתייחסות של החברות היא אחרת ולפעמים גם אחראית יותר, כאשר הן שולחות תשובה בכתב.
 

האם רגישות ללקטוז או לפרוקטוז קשורה לאי-סבילות לגלוטן?

אין קשר בין רגישות ללקטוז לבין אי-סבילות לגלוטן. הרגישות ללקטוז מאוד שכיחה באוכלוסיה, ויכול להיות בהחלט שבחלקו של אדם אחד נופלות שתיהן. יחד עם זאת, כידוע, במחלת צליאק פעילה ובשלב הראשון של המעבר לתזונה ללא גלוטן, תיתכן רגישות ללקטוז עקב מצב דלוק של המעי. תופעה זו זמנית וחולפת עם החלמה של רקמת המעי.
כחודשיים-שלושה ממועד תחילת הדיאטה ללא גלוטן. זה נכון, כמובן, רק לגבי אותם ילדים או מבוגרים שמגלים רגישות למוצרי החלב. זוהי תופעה משנית לצליאק פעיל, שמתרחשת כתוצאה מכך שהרירית שהושטחה אינה מאפשרת לסוכר החלב להיספג. במצב זה, הלקטז, שהוא האנזים שתפקידו לפרק את החלב, נמצא מעל לסיסים ואינו מאפשר את פירוק הלקטוז של סוכר החלב. כך נוצרת אי סבילות ללקטוז. יש לציין שישנם כאלה שרגישים מלכתחילה גם לחלב וגם לגלוטן. למניעת השלכות אי ספיגת סידן ממוצרי חלב בטווח הארוך, מומלצת בשלב הראשון לפחות, הוספת תוסף סידן והחזרה הדרגתית של מוצרי החלב לתזונה.


כוסמת / כוסמין:

ישנו בלבול מונחים מהותי בין הכוסמין ובין הכוסמת.
הכוסמין, אשר נקרא באנגלית spelt, הינו סוג של חיטה, ולכן אסור לחולי צליאק ולרגישים לגלוטן!
לעומתו, הכוסמת, אשר נקראת באנגלית buckwheat, אינה מכילה גלוטן, ומותרת לרגישים לגלוטן (למרות שהשם buckwheat מטעה).
לא ניתן להסתמך על השם בעברית של רכיב המזון, מאחר שפעמים רבות ישנו שיבוש במונחים - שיבוש שהינו מהותי לרגישים לגלוטן, אלא יש לברר את המונח הלועזי.
כמובן, שבכל מקרה של ספק, אין לצרוך את המוצר עד לבירור עם היצרן.


סויה:

הסויה עצמה אינה מכילה גלוטן. כך, למשל, חולי צליאק יכולים לאכול לחם שמכיל קמח סויה, וכן הלאה.
לפעמים יש בעיה עם רוטב סויה, לא בגלל הסויה, אלא בגלל רכיבים אחרים שהרוטב מכיל.


שיבולת שועל:

הבעיה עם שיבולת השועל היא, שגם כאשר אין בה גלוטן, כלומר - גם כאשר היא מיוצרת בתנאים שבהם אין חשש לזיהום משני מגלוטן, ישנם אנשים שמפתחים סימפטומים.
בהנחיות שהוצאו על ידי האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית בישראל (באתר העמותה, במדור "על המחלה"), מופיעות ההמלצות הבאות בקשר לצריכת שיבולת שועל:
הימנעות מוחלטת בתקופה הראשונית שלאחר האבחנה, עד שתתקיים החלמה קלינית ומוכחת בבדיקות מעקב בדם.
המעוניינים ינסו לצרוך שיבולת שועל תוך מעקב הדוק אחר תסמינים ובדיקות לרמת הנוגדנים בדם.
בכל מקרה, ההמלצה של רוב הרופאים היא לצרוך את ורק שיבולת שועל, שהיצרן מצהיר עליה במפורש שהיא "ללא גלוטן".


קטניות:           

כמעט ואין קטניות שיש לנו אישור לגביהן כי אינן מכילות גלוטן. אשר על כן הפתרון היחיד הוא לברור ולשטוף היטב. אין ספק שאפשר להבחין בין עדשים, למשל, ובין גרגר חיטה.      
כמובן שהדין שונה כאשר מדובר במוצרי מזון שאין אפשרות ולברור ולנקות אותם באמצעות שטיפה, כמו קמחים למיניהם, שאז בהחלט יש להקפיד על שימוש במוצרים מוצהרים כנקיים מגלוטן. תמיד מומלץ לרכוש באריזות סגורות ולא בתפזורת.


מונוסודיום גלוטומט:

מונוסודיום גלוטמט (MSG) הוא מלח הנתרן של חומצה גלוטמית, המחזקת, משפרת ומגבירה את הטעם של המזון. לייצורו בדרך כלל משתמשים בגלוטמט ממקור צמחי.
המונוסודיום גלוטמט שכיח מאוד במאכלים הסיניים והאסייתים, באבקות מרק מסוגים שונים, מזון מהיר, נקניקים ועוד. נוכחותו יוצרת את הטעם הנקרא אומאמי. אומאמי  הוא אחד מחמשת הטעמים היסודיים,  המזוהה כטעם "בשרי". 
בדומה לכל מרכיב מזון אחר, תיתכן רגישות אצל אנשים מסויימים בצריכה מוגברת שלו, אלרגיה שתתבטא בתופעות לוואי כמו כאבי ראש, עלייה בקצב פעימות הלב ובחילה. ה-FDA מסווג את המונוסודיום גלוטמט כ"בטוח בדרך כלל"  וגם באיחוד האירופי אין הגבלה בשימוש בחומר זה למטרות ספציפיות.  בישראל מוטלת חובה לציין את דבר הימצאותו  של החומר במזון ולשימוש מותרת כמות של עד 10 גרם לק"ג מזון.
נכון שבעבר בודדו אותו מגלוטן בחלבון החיטה. כיום מופק המונוסודיום גלוטמט בתהליך ההתססה. קנה סוכר מופרד למיץ, מולסה וסוכר. המיץ עובר תהליך של תסיסה.  התוצאה המתקבלת היא חומצה גלוטמית. את החומצה מייבשים וכך מופק המלח עצמו. MSG - חשוב לציין כי אין בו גלוטן. הימנעות מצריכתו אינה קשורה במחלת הצליאק. 
 

עשב חיטה:

אומנם הגלוטן הוא רכיב חלבוני, והן בעשב החיטה והן בעמילן חיטה החלבון אינו הרכיב העיקרי, אך מאחר שמקורם בחיטה, הסבירות כי המוצר מכיל שאריות של חלבון חיטה (כלומר גליאדין) גבוהה יותר. לכן ההמלצה לחולי צליאק היא להימנע מצריכתם.

 
האם צריך לרכוש סט כלים נפרד עבור חולי הצליאק ?

אפשר להשתמש באותם כלים. כמובן שיש להקפיד לרחוץ היטב בין השימוש בכלים שמשמשים למאכלים שמכילים גלוטן, לבין השימוש במזונות ללא גלוטן.
עם זאת, מומלץ להשתמש בכלים נפרדים, כשמדובר בכלים מעץ, במסננות פלסטיק לפסטה וכן בטוסטר קופץ ללחם. כמו כן, על מנת להימנע מזיהום משני בעת הכנת המזון, יש לעבוד על משטחי עבודה נקיים ולהקפיד על הפרדה בין מאכלים המכילים גלוטן לבין מאכלים המיועדים לבני הבית הצורכים מזון ללא גלוטן.


משחות שיניים:

באתר העמותה במדריך "תרופות, תוספי תזונה וטיפוח" ישנה רשימה של משחות שיניים, שלגביהן קיבלנו אישור שאינן מכילות גלוטן.


חומרי יצירה:

בצק משחק לילדים מכיל גלוטן.
באתר העמותה במדריך "קניות ופנאי" ישנה רשימה של חומרי יצירה, שלגביהם קיבלנו אישור שאינם מכילים גלוטן.

חברת "אומגה" מייצרת בצק משחק יעודי ללא גלוטן
, המכיל קמח אורז. הבצק ללא גלוטן מסומן במילים "ללא גלוטן". 


פעילות בסביבה המכילה קמח:

בגן של הבן שלי מתוכנן טיול שעובר בתוך שדה חיטה ולאחריו ממשיכים הילדים לטחנת קמח. האם הליכה בשדה חיטה בעייתית? האם ההימצאות בסביבה עם כל כך הרבה גלוטן כמו טחנת קמח מסוכנת לילד?

ד"ר שלומי כהן, מנהל יחידת גסטרו ילדים בבית החולים דנה-דואק לילדים, מרכז רפואי תל אביב:

אין סכנה בטיול בשדה חיטה ובביקור בטחנת קמח שאינה פעילה. במידה והטחנה פעילה וקיים זיהום משני של קמח באוויר, ההמלצה היא להימנע מכניסה מאחר וקיים חשד לבליעת גרגרי קמח.


האם המחיר של קמח "קונדיטור" הוא בפיקוח?          

קמח "קונדיטור", שמיוצר על ידי "אשבל", מסובסד על ידי משרד הבריאות. ישנו מחיר מומלץ שהוא המחיר של קמח "רגיל" - בסביבות 5 ש"ח. אם יש מקום שמוכר את הקמח במחיר הרבה יותר גבוה, מומלץ לרכוש במקום אחר.


מוצרי טיפוח:

רוב הרופאים סבורים, שלא צריך לבדוק גלוטן במוצרי טיפוח, וזאת מאחר שלרוב חולי הצליאק אין שום תגובות כאשר הם משתמשים בחומרי טיפוח שמכילים גלוטן, ורק מעטים מפתחים סימפטומים כלשהם. הכוונה למוצרים שלא נכנסים למערכת העיכול. 

כאשר מדובר בשפתונים ובמשחות שיניים, המצב שונה !

שיקול הדעת הסופי הינו בידי כל אחד בהתבסס על ניסוי וטעייה.


למעלה