הקו הפתוח 03-6781481
Menu

שינוי ההגדרה של "מזון ללא גלוטן"



המצב לפני התיקון:

בשנת 1996 (עוד בטרם הוקמה העמותה), כאשר הותקנו התקנות לסימון גלוטן במזון, היה מקובל לחשוב שעל מנת שחולי צליאק יוכלו לאכול מוצר ללא גלוטן, עליו להכיל אפס גלוטן.
במהלך השנים נערכו מחקרים רבים והצטבר ידע רב שערער אמונה זו. וועדות מומחים בינלאומיות קבעו שהשיעור המזערי של 20 יחידות למיליון (20ppm) אינו גורם נזק לחולי צליאק.

בארצות שונות באירופה ובאמריקה ניתן היה להשיג מוצרים ללא גלוטן המכילים עד 20ppm גלוטן, ובהם אף מוצרים מתוצרת ישראל. אך בישראל לא ניתן היה להשיג מוצרים אלו ואחרים (שתכולת הגלוטן בהם היתה עד 20ppm), בגלל התקנות המחמירות לסימון המזון (שחייבו אפס גלוטן). 

הסתבר שהגדרה זו של אפס גלוטן היתה אחד המכשולים העיקריים לכך, שמגוון המוצרים ללא גלוטן בישראל היה מצומצם במשך שנים. היצרנים טענו, בין היתר, כי הסד החוקי של ההגדרה של אפס גלוטן אינו מאפשר להם להצהיר על מוצריהם כ"ללא גלוטן". יתר על כן, לצורך סייג מפני תביעות משפטיות נגדם, רבים אף הרחיקו לכת ונקטו בהגדרת מוצריהם כ"עלולים להכיל גלוטן" ואפילו "מכילים גלוטן", גם כשביודעין לא היו בין רכיביהם גלוטן. 

בעצתם של רופאים בכירים אשר ליוו אותנו לאורך כל הדרך, הגענו להבנה שדרוש שינוי מיידי בהגדרת המזון ללא גלוטן, כדי שהיצרנים והיבואנים של מוצרים שאין בהם חשש לבריאותנו, יוכלו לסמן את מוצריהם כ"ללא גלוטן" ולא יסתכנו בעבירה על החוק.

כבר בשנת 2006 פנתה העמותה לשירות המזון הארצי על מנת להביא לשינוי המצב החוקי ולהתאמתו למקובל במדינות המערב. וכך במשך השנים פעלה העמותה ללא ליאות ובעקשנות, על מנת שהגדרת "מזון ללא גלוטן" תשונה. 


שינוי ההגדרה - דצמבר 2010:

לפני שש שנים, בדצמבר 2010, לאחר התערבותו של שר הבריאות מר יעקב ליצמן, אישרה ועדת הבריאות של הכנסת את שינוי ההגדרה של מזון ללא גלוטן בתקנות לסימון גלוטן במזון. 

על פי החלטה זו, מזון מוגדר כמזון ללא גלוטן, כאשר שיעור הגלוטן בו אינו עולה על 20ppm.

השינוי הפורמאלי של ההגדרה נכנס לתוקפו במרץ 2011, ובעמותת צליאק בישראל נרשם הישג מרשים במאבק הגיוני וצודק.


השלכות השינוי:

ההשלכה המיידית של החלטה חשובה זו, היא גידול משמעותי במגוון המוצרים ללא גלוטן הבטוחים לשימוש חולי צליאק.

יצרני מזון ישראלים רבים, אשר נמנעו עד אותו מועד מלהצהיר שמוצריהם מתאימים לחולי צליאק, או שסייגו את הצהרותיהם בכיתוב מתגונן כדוגמת "עלול להכיל גלוטן", יכולים בעקבות השינוי לציין כי מוצריהם הינם "ללא גלוטן". בנוסף, יצרנים שמכרו מוצרים "ללא גלוטן" אך ורק בחו"ל, בשל מגבלות הדין, יכולים למכור מוצרים אלו גם בישראל ולהצהיר כי מוצרים אלו הינם "ללא גלוטן". 

גם יבואנים של מזון, שמוגדר בחו"ל כמזון ללא גלוטן, יכולים לייבא את המזון לארץ כמזון ללא גלוטן, מבלי שיידרשו להסתיר את הסימון Gluten Free (כפי שנאלצו לעשות עד לשינוי).


נסיים בדבריו של ח"כ אורי אורבך ז"ל, אשר היה גורם מרכזי בהובלת השינוי החשוב הזה בתקנות, אותם אמר בדיון שקיימה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ב-27 בדצמבר 2010:

"...בתקנות יש תועלת גדולה. בגזרה הזאת, של חולי הצליאק, יש לתקנות משמעות גדולה, משום שהתוצאה של זה, שיש מצאי נרחב יותר של מוצרי מזון. היום, מסיבות של זהירות יתר ואי-רצון לקבלת אחריות, מסמנים הכל עם חשש גלוטן, כדי לא להסתבך, כי היתה בעבר איזו תביעה. עכשיו כשיהיה את הציון המדוייק, מי שיכול בכמות המזערית הזאת לצרוך את המוצר, יצרוך את המוצר. נפתח שוק גדול של המוצרים." 
למעלה
 

Login

התחברות