הקו הפתוח 03-6781481
Menu

הגורמים המשפיעים על הדבקות לדיאטה ללא גלוטן בחולי צליאק בישראל


מאת: ד"ר דנה צלניק יובל, ד"ר לנה ברזסקי, פרופ' אפרת ברוידא

צליאק, היא מחלה אוטואימונית כרונית, דלקתית, של המעי הדק הנגרמת על ידי חלבוני גלוטן בחיטה, שיפון ושעורה , באנשים שגנטית מועדים לפורענות.

השכיחות המשוערת של מחלת הצליאק נע בין 1 ל 70 או 1 ל 200, על סמך מחקרים שבדקו נוגדנים וביופסיה במארה"ב. בישראל, שכיחותה המדויקת של המחלה אינה ברורה. במחקר שבוצע בארץ על ידי פרופ' רענן שמיר ועמיתיו, בקבוצת תורמי דם ללא כל תסמינים, נמצאה שכיחות הצליאק של לפחות 1:157, וככל הנראה מדובר בתת הערכה של שכיחות המחלה

אבן הפינה של הטיפול המומלץ לצליאק היא דיאטה נטולת גלוטן לכל החיים. הפוגה קלינית והיסטולוגית באמצעות הקפדה על הדיאטה נטולת גלוטן נמצאה קשורה בשיפורים בחסרים תזונתיים וסיבוכים. למרות שדיאטה ללא גלוטן הוכחה כטיפול בטוח ויעיל, טיפול זה אינו אידיאלי וכרוך בהוצאות כספיות, זמינות וטעם, דבר שיכול להשפיע על מידת הדבקות בטיפול. 

במחקרים שנעשו בארה"ב נמצא כי 75% מהמטופלים דבקים בדיאטה ללא גלוטן. פקטורים שנבדקו ונמצאו כמשפיעים על היצמדות לטיפול- דרגה אקדמית, הבנת האפקטיביות בטיפול, וידע על הדיאטה.

מטרת העבודה- זיהוי הפרופיל הדמוגרפי הקליני הסוציאלי והפסיכולוגי שמשפיע על היענות לטיפול בדיאטה ללא גלוטן בחולי צליאק בישראל. זיהוי הגורמים שמשפיעים על הדבקות בטיפול יאפשר לנו לפעול בהתאם על מנת לשפר את הדבקות בטיפול .

שיטות-  2 שאלונים אנונימיים (לחולי צליאק מעל גיל 18, ולחולי צליאק מתחת לגיל 18 והוריהם) נשלחו ברמה הארצית דרך העמותה לחולי צליאק בישאל ודרך הרשתות החברתיות.  שני השאלונים כללו שאלון biagi, שאלון שבודק דבקות לדיאטה ללא גלוטן. שאלון החולים מעל גיל 18 כלל בנוסף שאלון לזיהוי חרדה דיכאון ומודעות למחלה (SOC), ושאלוני הילדים כלל שאלון להורי הילדים שבדק איכות חיים של משפחת החולה.

תוצאות:

בחולי צליאק מעל גיל 18:  
301 חולי צליאק השתתפו במחקר.  מתוכם 79.2% היו נשים, בגיל ממוצע של 37.5(±14.9) , גיל האבחנה היה בממוצע 26.4, כ70% אקדמאיים, ו82.3% מועסקים. רמה סוציואקונומית היתה במומוצע 6.8,  ו48.5% משתכרים מתחת למשכורת הממוצעת.  62% נשואים, 92% יהודים מתוכם 50% אשכנזים. ההסתמנות הקלינית השכיחה ביותר היתה אנמיה (59.7%)  לאחר כאבי בטן (50.8%) ושלשולים (42.8%). דיווח על חולי צליאק נוספים במשפחה- 39.4%. 40% במעקב גסטרואנטרולוגי , ו5.7% למעקב דיאטנית. 50.5% רשומים כחברים בעמותה לחולי צליאק בישראל.בנוסף נמצא כי 9% מהמטופלים קיבלו ניקוד גבולי בשאלון הדיכאון, ו27.5% בשאלון החרדה.  ממוצע הניקוד בשאלון מודעות למחלה (SOC) היה 46.2.90% מהמטופלים מעידים על עצמם כי הם שומרים הקפדה הדוקה על דיאטה ללא גלוטן. על פי שאלון ביאג'י- 18% מהמטופלים היו עם היענות נמוכה (ביאגי 0-2) ו82% היו עם היענות גבוהה (ביאגי 3-4). כאשר השוואנו בין שתי קבוצות ההיענות (גבוהה ונמוכה) נמצא כי-גיל, גיל תחילת המחלה, משך המחלה, רמת השכלה, שכר מתחת לממוצע, מוצא, עישון, מעקב גסטרואנטרולוג ושייכות לעמותת צליאק – נמצא שוני מובהק בין הקבוצות. בניתוח רב משתני נמצא כי גיל התחלת המחלה (מבוגר יותר היענות גבוה יותר) סטטוס עישון (לעולם לא עישן- פי 3.8 סיכוי להיענות גבוה יותר) ומעקב גסטרואנטרולוג – נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות.

חולי צליאק מתחת לגיל 18-
214 ילדים (<18) מתוכם 61.3% בנות, בגיל ממוצע 9.98 הוכללו במחקר. גיל אבחנת המחלה היה 5, והסימפטומים הכי נפוצים היו כאבי בטן (73.7%), שלשול (20%) וקומה נמוכה (23.8%) היסטוריה של צליאק במשפחה היה ב28.3% , ו66% מהמטופלים חברי עמותת תמיכה לחולי צליאק.

בניתוח רב משתני בין שתי הקבוצות, נמצא כי השתייכות לעמותה לחולי צליאק, יותר נפוץ במטופלים ששומרים על דיאטה הדוקה ביותר (ביאג'י 4) באופן מובהק.

מסקנה: קיימים הבדלים מובהקים בין קבוצת חולי הצליאק עם ההיענות הגבוה לדיאטה ללא גלוטן ואלו עם ההיענות הנמוכה לטיפול. ישנם פרמטרים שאינם תלויים כמו גיל התחלת המחלה, אך ישנם פרמטרים שגם תלויים בנו המטפלים ובחולים- כגון מעקב גסטרואנטרולוגי, סטטוס עישון, והמלצה על השתייכות לעמותת תמיכה לחולי צליאק.
למעלה
 

Login

התחברות